2021: הבשורה הסינית
כיצד ישפיעו המגמות בסין, על הסחר העולמי, מחירי ההובלה ותנועת המטענים בדרך המשי החדשה. מה צפוי לעלות ההובלה הימית ומה תהיה ההשפעה של הסכמי השלום עם מדינות המפרץ. סקירה של יונתן ניאגו, לאן מפליגה הספנות הקווית
2020 החלה באופטימיות וציפיה לשנה מבטיחה יותר. הברקזיט מול הסכמי האיחוד המתגבשים עם שותפות עולמיות חדשות, מלחמות הסחר של ארה"ב ופתרון אפשרי, הבחירות לנשיאות בארה"ב והשלכותיהן, אם נמנה חלק. מגיפת הקורונה כארוע חיצוני למערכת הכלכלית העולמית וקיצוני ככזה, מהווה מבחן לחץ. האתגר לפיכך לגישור בין מציאות לתחזית בסחר העולמי, לפיכך, רק גדל. אתמקד במגמות על, כאלו אשר נראה כי הקורונה לא מחקה ואולי אף סייעה לחזק. ישראל מושפעת מהן ישירות ובעקיפין בגלל שותפות הסחר שלה ומיקומה הגיאוגרפי.
סין – עוד קודם ל-2020, תבניות הסחר ומאזן הסחר מאותגרים הן במהות ובנפח. גורמים כגון עלויות מאמירות של הובלות ולוגיסטיקה בתוך סין, התחזקות המטבע המקומי, משכורות ממוצעות שעולות, מעמד ביניים מתחזק, המייצר ביקושים חדשים וההשפעה של מלחמות הסחר עם ארה"ב ואירופה. כל אלו הולידו ירידה ביצוא חומרי גלם ומוצרים הכי זולים בקטגוריה שלהם. מאידך עליה בייצור ויצוא מוצרים איכותיים יותר ועליה ביבוא מוצרים לסין מעבר לחומרי גלם. יצרנים החלו להוציא פסי ייצור אל מחוץ לסין, רכישה וסחר ישירות ממקורות חומרי גלם בדרום מזרח אסיה ואפריקה למדינות יעד שאינן סין.
הצורך להתמודד עם המגמות האלו הוליד בין השאר שתי יוזמות חשובות. דרך המשי החדשה - "חגורה אחת, דרך אחת" ב-2015 וגם תכנית "סין 2025". תכניות שמהותן ניתנת לסיכום:
- ליצור חיבור גיאוגרפי, הן יבשתי והן ימי, בין סין לבין שאר מדינות העולם. כך, להגביר זמינות של הסחורה הסינית לשווקים באירופה, אסיה ואפריקה תוך הוזלת העלויות.
- לשפר את ערכן של הסחורות המיוצרות בסין.
- לחזק את התעשיות המתקדמות ונוכחותה של סין בתחום ההיי- טק.
- לצמצם את תלותה של סין בטכנולוגיה זרה.
הקורונה הביאה מצד אחד בחודשים הראשונים לשיתוק כמעט מוחלט במובנים של סין למשק הייצור והיצוא שלה. אך כבר מאפריל ובתמיכת הממשל, החלה הכלכלה להיות ממוקדת בכלכלת קורונה. חומרי גלם לתעשיות הרפואיות והציוד הרפואי, ביגוד ואמצעי מגן, מוצרי צריכה פופולריים לקניה און ליין וכמובן בכל צעד, תמיכת המדינה הסינית כדי לחזק את הלוגיסטיקה והייצור. יכולת הממשלה הסינית להתארגן על המהלכים הכלכליים הללו חיונית ליכולת ההתמודדות שלה עם המשבר והמחלה. ההתאוששות הסינית למרות עוצמתה ומהירותה, רחוקים מלהציל את התמונה הגלובלית כפי שניתן לראות מנתוני UNCTAD לאחרונה, אך מייצבים את המגמות שהחלו עוד קודם. סין עשויה אפילו להנות מהנפילה באזורים אחרים ולתת מענה במקומם לתקופה קצרה.
לכן סביר כי התחרות מול הייצור הסיני והרצון לשפר שרשראות אספקה תוך כדי, ימשיכו לתת את אותותיהן. טורקיה לדוגמה ניחנת ביתרון משמעותי לשוק הישראלי בשל קרבתה אלינו. משלוח של חומר גלם לתעשיית הפלסטיק שאפשר להיכנס למו"מ, להזמין, לייצר, לארוז, לשלוח ליעד ולהגיע בתוך פרק זמן שהוא פחות מחצי מזה הלוקח מסין – ניחן ביתרון אדיר. המחירים של ההובלה והלוגיסטיקה מטורקיה משמעותית זולים. כך מתחזקים הקשר והתלות, מה שמבטיח שגם לאור קשיים גיאופוליטיים, שרשראות האספקה בישראל לפחות ביבוא תמיד יכללו ספקים טורקיים בעדיפות ראשונה או שניה.
עלות הובלה ימית – בעולם המכולות שני קיצונים מושכים את מחיר ההובלה הימית. גודל האוניות וכוחות השוק של ביקוש והיצע. לאורך שנים, חברות הספנות נלחמו על כל מטען עד חורמה. כעת מתחוללת מהומה לא קטנה בשל השפעת הקורונה על מחירי הדלקים. חברות הספנות נקטו בשיטה בה נמשכות אוניות מהשירות כדי לייצר לחץ על המחירים בעודן ממשיכות להגדיל את האוניות לאורך השנים. הראשון תהליך טקטי המנוהל ברמת השבוע או החודש, לעומת תהליך ארוך טווח של שנים. לפני הקורונה ונפילת מחירי הדלק, קיצוץ קיבולת השפיע ברמה מיידית וזמנית (SPOT) על מחירי השוק וביצועי החברות לאורך השנה. השנה, זה הפך לכלי רב עוצמה עם הדלק כמכפיל כוח. כל עוד הקורונה תמשיך לדכא את צריכת הדלק העולמית, מחירי הדלק הנמוכים ימשיכו להוות הזדמנות עבור חברות הספנות להכפיל כוח מול הלקוחות ולהפיק רווחים מפערי ביקוש והיצע שחלקם עונתיים ומוכרים כל שנה. זה עשוי לחזק מאוד את חברות הספנות לקראת המשך הקורונה בשנה הבאה עם כל השפעה שלא תהיה על הסחר לטווח קצר ובינוני של מחירי לוגיסטיקה שהאמירו לשיא לכמה חודשים.
הסכמי השלום עם מדינות המפרץ - שווקים חדשים עבור היצרן אך גם הצרכן הישראלי. יצרנים וחברות מסוימות בארץ סחרו בעבר עם מדינות המפרץ, בעזרת צד ג' ומהלכים מורכבים ויקרים בנמלים באזור. עבודה ישירה וגלויה תשפר התחרותיות והחשיפה של היצרן הישראלי. גם של היבואן המקביל, כיוון שבמדינות המפרץ ישנם אזורי סחר חופשי הכוללים מרלו"גים רבים של חברות בינלאומיות לכמעט כל מוצר צריכה, חומרי גלם וחומרים שניוניים. ברשימה נמצאים כימיקלים או יצוא חקלאי, יבוא מוצרי אלקטרוניקה, טקסטיל או פלסטיקה וחלקי חילוף. כמובן שעכשיו צריך להעמיד למבחן את מפגש התרבויות ולתת לשוק לבחון את התחרותיות של הישראלים כיצרן או של הישראלים כלקוח.
הדיון במהותו, הינו סביב יציבות השינויים והאם בכלל הקורונה תסיט ממסלולם משהו ממגמות אלו. אולם אני מאמין כי המגמות יגלו עמידות. כמה מהר ובאיזו עוצמה יתפתחו? באיזו מידה עבור ישראל? אם לשפוט מהתנהלות הספנות ולאור חיוניותה לפעילות כלכלית עולמית, יש תקווה לשיקום מהיר ואף שיורי של המערכת, ברגע שעוד חלקים בה ישתחררו. אם בעקבות השפעתם המרגיעה של החיסונים או של ממשלים.