סביב העולם בשברירי שניות
עולם הספנות עדיין שמרני, אך החדשנות הטכנולוגית חודרת אליו בעקביות. ישראל אינה מעצמת ספנות, אולם אומת הסטארט-אפ לא נותרת מאחור. נמרוד הופמן בסקירה על המיכשור והאפליקציות הדיגיטליות החודרות לעולם הספנות
במהלך העשורים האחרונים מגזרים עסקיים רבים הפכו להיות תלויים בכלים לניהול המידע הדיגיטלי, החל ממהפכת הדוא"ל, מערכות לניהול משאבים, שרתים, בסיסי נתונים, BI ואף השכילו לפתח את המגמה הזו כדי להתייעל להתפתח מתוך מוטיבציה לשפר את שורת הרווח ולהביא לשינוי משמעותי בזירות השונות. עולם הספנות לעומת זאת, דשדש מאחורה ובמידה מסויימת הצדיק את התואר שדבק בו כתעשיה שמרנית. על אף שזו תעשייה שמהווה את אחד הגורמים המשמעותיים בכלכלה העולמית מזה מאות שנים, השינוי עם המשקל הכבד ביותר שנוגע ישירות כמעט לכל אחד ואחת מאיתנו הוא המצאת המכולה בשנות ה 60 שלמעשה שינתה באופן חסר תקדים את הסחר הגלובלי.
העולם הדיגיטלי אינו זר לספנות, אך הטמעתו היתה הדרגתית שלא לומר איטית למדי. מזה שלוש שנים שעולם הספנות זוכה לתנופה משמעותית, שניתנת אף לתיאור כמהפיכה מבחינת שינוי התפיסה בכל הקשור לדיגיטליזציה ואימוץ חדשנות טכנולוגית. מנהיגי התעשיה משקיעים משאבים רבים כדי לקחת חלק במגמה הזו, כאשר המוטיבציה ככל הנראה מגיעה מתוך ההבנה שהספנות לא יכולה להמשיך לתפקד תחת הכותרת הבנאלית שתכליתה היא "אנחנו מובילים 90% מהסחורות בעולם", אלא מתוך ראיה עסקית עכשווית שתכליתה ייעול שרשרת הערך עבור בעלי העניין ובידול מהמתחרים.
חברות ענק כמו Maersk הדנית, Wartsila הפינית, או PSA הסינגפורית לא רק שמינו בכירים שינהלו את האסטרטגיה הדיגיטאלית של הארגונים האלה, לעתים אלו בעלי תפקידים המדווחים ישירות למנכ"ל החברות, אלא גם הקצו הון שמושקע ישירות בחברות סטרטאפ שבאופן טבעי מגיעות עם גמישות מחשבתית שאינה אופיינית לתאגידי ענק ומסוגלות מוכחת להביא יצירתיות לכדי פתרון טכנולוגי. לצידם קמו ועדיין קמים גופים קטנים יותר במתווה של אקסלרטורים, חממות טכנולוגיות ואף קרנות הון סיכון ייעודיות כגון theDOCK הישראלית, או Katapult Ocean הנורווגית עם מיקוד בעולמות התוכן של שרשרת האספקה והסביבה הימית אליהם מתנקזים יזמים וחברות שדורשים משאבים ראשוניים כדי לגבש מוצר, אסטרטגיית חדירה לשוק ובכלל קשר עם שחקנים משמעותיים בשוק.
אם נבחן את הנושא ממבט-על, הספנות כחלק משרשרת האספקה היא למעשה חלק קריטי מתוך אינטגרציה של גורמים רבים שנמצאים בממשק מתמיד עם גורמים אחרים – היצרן, היבואן, המוביל היבשתי, הצרכן והנמל. גם האונייה, בין אם היא מובילה מכולות, כימיקלים או אנשים, היא מפעל צף, עשיר במערכות מכניות ואלקטרוניות וכל הגורמים האלה יושבים ביחד על שדרת המידע הדיגיטלי, מייצרים וצורכים כמויות אדירות של אינפורמציה. יתרה מכך, עולם הספנות מתכתב ישירות עם מגמות עולמיות רחבות יותר כמו "תחבורה חכמה" (Smart Mobility) שמגלמת בתוכה שינויי תפיסה מרחיקי לכת בכל הקשור לשינוע, פחות או יותר של כל דבר, ממקום למקום ו Industry 4.0 שחושפת בין היתר את התעשיות הכבדות, בחלקן מסורתיות, מבוססות מפעלים ופסי יצור, לעולם שלם של יכולות טכנולוגיות מהפכניות שמביאות יכולות חדשות המתבטאות ביעול, איכות, בטיחות ועוד.
ישנם כבר שחקנים היושבים על שרשרת האספקה, שחלקם זוכים כבר שנים, ברמה כזו או אחרת, לפתרונות דיגיטליים חלקם חדשניים מתוך הבנה שתהליכים בעולם שלנו עברו להיות מנוהלים במרחב הדיגיטלי בקליק של עכבר, מנוטרים ושקופים לכל השחקנים. הרבה ממשתמשי הקצה רואים במחשב ככלי היחידי שאיתו מתקשרים עם העולם וכשם שמזמינים טיסה אין סיבה שעם יכולות המחשוב יהיה ניתן לבחור באופן קל ופשוט את הדרך שבה נוביל את המכולה שלנו ממקום למקום, תוך כדי שאנחנו מבטחים את המטען ומסוגלים לעקוב אחריו עד הגעתו ליעד - וכל זה בלי להדפיס ולו נייר אחד.
אבל הספנות לא מתחילה ונגמרת בסחר העולמי. אם נפזול לצדדים של שרשרת האספקה נגלה עולם ומלואו של בעיות וצרכים שרק בשנים האחרונות זוכה להתייחסות מיזמים טכנולוגיים שעקב היכרות מקרית או מכוונת החלו לשטוף את התעשיה בפתרונות כגון: ניתוח עומקים בנתיבים מימיים כמו נהרות ונמלים, טיפול בזיהום אויר המגיע מאוניות, כלי שיט אוטונומיים, מערכות תומכות בטיחות בכלי שיט מבוססות בינה מלאכותית, הגנת סייבר ועוד תחומים רבים ומגוונים שלפעמים מקורם לאו דווקא מחובב/ת שיט, או אשת תעשיה לשעבר אלא יזמיות ויזמים שגילו עולם תוכן חדש שצמא לפתרונות שלהם.
וכאן המקום לגעת בזווית הישראלית –על אף קו החוף שהיווה לאורך ההסטוריה חלק מעורק סחר עיקרי, מדינת ישראל היא לא מעצמה ימית אבל היא בהחלט אומת הסטארט-אפ (Startup Nation), והרוויחה את התואר בזכות רוח יזמית יוצאת דופן והישגים מכובדים המתבטאים הן באקזיטים מרשימים והן בחברות גדולות הנסחרות בשוקי ההון בשוויים של מיליארדים.
נוכח העובדה הזו היה ברור כי הקשר בין התכונות האלה לבין עולם הספנות הוא בלתי נמנע ואכן כחלק ממגמה עולמית גם במדינת ישראל החלו לצמוח חברות שהמיקוד שלהם הוא בשרשרת האספקה הימית על שלל שחקניה. בין החלוצים היא חברת Winward המספקת מודיעין עסקי מתוך מידע על כלי שיט; Naval Dome בתחום הגנת סייבר. היו שזיהו את הפונטציאל בתחום הצורך האדיר לחסוך בניירת כמו חברת Wave B/L שלאחרונה זוכים לתנופה אדירה; AiDock חברת עתירת טכנולוגיות לייעול תהליכים בעמילות מכס; Loginno עם מערכת יחודית למעקב אחרי ציי מכולות; OrcaAI עם מערכות ניווט ובטיחות מתקדמות; או Ladingo עם פתרון של e-commerce לחפצים גדולים.
ל-theDOCK הישראלית תזקף התרומה המשמעותית ביותר לקשר בין עולמות התוכן האלה לבין רוח היזמות הישראלית ולכך שעודדה יזמים ישראליים להיחשף לתעשיות חדשות ולאתגרים שלא בהכרח היו חלק מהתוכנית העסקית שלהם. בצעדים נחושים ומחושבים הם פתחו בתוכנית אקסלרטור והמשיכו במתכונת קרן הון סיכון. כל זאת תוך חשיפת הפעילות למנהיגים מהתעשייה, מנטורים ומשקיעים שהביאה את theDOCK למעמד של חלוצים בתחום זה, עם מוניטין מכובד מעבר לים שהביא ערך רב לכל המעורבים.
לסיכום, חדשנות טכנולוגית היא לא האמצעי היחיד לעמוד ביעדים עסקיים, כשם שחדשנות אינה אמורה להוות את חלק הארי מהחזון של ארגון כמו חברת ספנות. אל לנו לשכוח שהספנות עדיין לא התנערה לגמרי מהתואר של תעשייה שמרנית. אולם המהפיכה כבר החלה, הדיגיטליזציה היא חלק בלתי נפרד מהתעשייה והמגמה תמשיך לחלחל עד לאחרון המשתמשים, בהם פקיד היבוא, קצינת הסיפון, עמיל המכס, הפועל במספנה, או המנופאי בנמל.